החלטה בתיק עת"א 4224-08-11

בפנינו עתירה על החלטת וועדת השחרורים שליד בית הסוהר "אשל" מיום 27.07.11 אשר הורתה  על שחרורו של המשיב  שחרור מוקדם בתנאים של מגורים בהוסטל "גדרון" בתל-אביב ויקיים, בין היתר, את התנאים כפי שנקבעו בתוכנית השיקום בפיקוח  רש"א.

מדובר במשיב אשר זה מאסרו הרביעי. הוא נדון בגין ביצוע עבירות של גניבת רכב, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, החזקת רכוש החשוד כגנוב ונהיגה בקלות ראש. המשיב צירף תיק נוסף שעניינו הפרת הוראה חוקית כאשר הפרת ההוראה נוגעת לעזיבתו של המשיב את הקהילה הטיפולית בניגוד להחלטת בית המשפט.

העבירות שבוצעו על ידי המשיב בוצעו שעה של מאסרים על תנאי היו תלויים ועומדים נגדו. המשיב זכה בעבר לשחרור מוקדם כאשר האחרון שבהם היה בשנת 2007. בוועדת השחרורים מיום 28.01.07 צוין, שהמשיב עבר טיפול בנושא של התמכרות לסמים בכלא "חרמון" ובדיקות השתן נקיות ותקופת התנאי היא קצרה והוא אף הביא תוכנית וולונטרית.

בעקבות זאת ציינה הוועדה, שבעבר נעשה ניסיון עבור המשיב לגבש תוכנית שיקום בהוסטל במסגרת רש"א והוא סירב ואף סירב להשתלב במסגרת השיקום בבית הסוהר. חוות הדעת לגבי האסיר היו חיוביות ולאחר שנמצא לו מקום עבודה, סברה אותה הוועדה ששחרורו לא יפגע בבטחון הציבור ולכן שוחרר שחרור מוקדם.

כשאנחנו מעיינים בהחלטת אותה וועדה, הרי זה בדיוק אותן טענות שנשמעו גם בפני הוועדה, שנתנה החלטתה, נשוא העתירה ואותן הטענות שעלו גם בפנינו.  שוב מתבקשים אנו לאפשר למשיב לערוך ניסיון שמא הפעם ניסיון זה יצלח. משיב זה עבר בעבר ניסיונות גמילה רבים שכשלו בקהילה, בפרוייקט "עלם" בניצן, באישפוזית ומרכז גמילה "חרמון". גם בעבר היה המשיב תקופות משמעותיות נקי מסמים. אך כפי שמצוין בדו"ח העו"ס, לאור משבר שחווה ויחסיו עם בת זוגו, חזר להשתמש בסמים.

נכון שהמשיב מביע מוטיבציה לעבור שיקום וטיפול. אבל גם בעבר המשיב הביע מוטיבציה שכן אחרת לא היה נשלח להליך של טיפול ושיקום ועד כה כל ההליכים הללו כשלו.

מסכימים אנו עם ב"כ העותרת שהשלב של שיקום אינו מתחיל בשיקום לאחר שחרור מוקדם, אלא שלב זה צריך להתחיל קודם לכן.

זאת ועוד שעה שהובא בפני הוועדה מידע לגבי מעורבותו של המשיב בסמים, ולאחר שהוועדה שמעה את הסבריו, מן הראוי היה שתבקש משב"ס שטענות אלה ייבדקו טרם מתן ההחלטה.

לאור כל האמור לעיל ומשלא היה בחומר שעמד בפני הוועדה כדי לשכנע כי המשיב, לאור התנהלותו, ראוי לשחרור ושחרורו אינו מסכן את שלום הציבור, אנו מקבלים את העתירה ומבטלים את החלטת הוועדה.

בשולי הדברים, נעיר,  שמשהחליטה הוועדה לשחרר את האסיר וניתן עיכוב ביצוע, על פי הוראות סעיף 27(א) יעוכב שחרור של האסיר למשך 7 ימים כדי לאפשר את הגשת העתירה.

לא היה מקום להגביל את העותרת בהגשת הודעה תוך 3 ימים לאור האמור בסעיף 27(ב) לחוק שחרור על תנאי לפיו על העותרת להודיע על כך בהקדם האפשרי.

ניתנה היום ח' באלול, תשס"ח (8 בספטמבר 2008) במעמד הצדדים

<#17#>